רש"י על שבת נ״ט ב:י״א

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על שבת נ״ט ע״ב:ט׳ רש"י על שבת נ״ט ע״ב:י״ב »

1 שבת פתח ↗

אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב שְׁמוּאֵל: קַמְרָא שְׁרֵי. אִיכָּא דְאָמְרִי דַּאֲרוּקְתָּא, וְאָמַר רַב סָפְרָא: מִידֵּי דְּהָוֵה אַטַּלִּית מוּזְהֶבֶת.

2 מהר"ם פתח ↗

קמרא שרי וכו' מידי דהוה אטלית מוזהבת פי' דלא מקרי משוי אלא תכשיט ולמשלף ולאחויי נמי לא חיישינן כדפירש"י וכן מידי דהוה אאבנט של מלכים הוי נמי פירוש דלא הוי משוי:

1 קמרא - אבנט חשוב יש שעושין אותו טס של זהב ויש שעושין אותו רצועה משבצות זהב ואבנים קבועות בו:

2 מידי דהוה אטלית מוזהבת - דהוי תכשיט ושריא ולמישלף ואחויי נמי לא חיישינן שאין דרך להתיר אזורו בשוק ויפלו בגדיו:

1 שו"ת מהרש"ם חלק ב פתח ↗

זו"ז א"ש במה שראה בתשו' מהרי"א הלוי מובא בשמו בענין כלי זהב וכסף שקבועים בהם אבנים טובות אם הם בכלל זהב וכסף. ידע רו"מ כי הגאון המחבר ז"ל לא ראה גוף תשובתי רק מה שהביא לו השואל סניף מדברי ואני בתשובתי הבאתי מהתוס' נזיר ד' נ"ד ותשו' רשב"א שהביא רו"מ וגם הבאתי מהרשב"א ב"ב ד' כ' שכתב ג"כ כן וגם מתשו' הרשב"א הנ"ל שהובא בבדה"ב ליו"ד סוס"י רכ"ח וגם הבאתי מדברי אבן עזרא ובעה"ט פ' תצוה שהוכיחו מדלא נקט בקרא ציץ דלא מקרי בגד וכ"ה במנ"ע על הרמב"ם פ"ז מנזירות ודברי תוס' הנ"ל צע"ג שהוכיחו דהוי בכלל בגדים והרי אדרבא בקרא לא נקט ציץ וראייתי הנ"ל הי' רק מדנחשב אפוד וחשן בכלל בגדי זהב בש"ס דיומא ורמב"ם פ"ח מכהמ"ק וגם הבאתי ממלכים י' דקרי לכסא שלמה שן מצופה זהב ובילקוט וכלבו סי' קי"ט בשם מדרש קרי לי' כסא זהב ומבואר שם שהי' קבועים בו אבנים טובות ומרגליות יקרים מאוד ובמגלה ומרדכי יצא בלבוש מלכות תכלת וגו' ובתרגום שהי' קבועים א"ט ומרגליות ואפ"ה נקרא על שם גוף הבגד ולכן אין ראי' כלל מהציץ נגד דברי ומאז ראיתי התשו' הנדפסת ותמהתי על הג' המחבר שלא הבין ראייתי וגם שלא ראה ד' תוס' וש"פ שהבאתי ועוד בכמה דברים שבתשו' הנ"ל הארכתי הרבה ואין עת להעתיק וגם פלפתי שם בדברי תוס' שבת דף נ"ז ע"ב בשם ערוך בהא דאיסטמא וביארתי שדברי התוס' צע"ג דהמעיין בערוך ימצא דהתם טעמא לפי שאינו ארוג ולא שתי וערב לכן אין בו כלאים א"כ אדרבא מוכח להיפוך דהבגד עיקר וגם תמהתי ע"ד הערוך דכיון שכתב שהבגד צבוע הרי בגדים צבועים א"ב דין נגעים וגם הבאתי מדברי הא"ז הל' כלאים סי' ר"ש שהעתיק ג"כ דין אסטמא ודברי ערוך שהוא תכשיט של צבעונים ובתחלה כ' הטעם שאין הבגד עיקר אלא א"ט ומרגליות אך בערוך ביאר הטעם מפני שאינו ארוג והאריך בזה ע"ש וגם הבאתי מהא דשבת דף נ"ט ע"ב כלילא וכו' דבאריקתא פליגי רו"ש איזו עיקר וע"ש ברש"י דהיינו רצועה של בגד ובו זהב וא"ט וקיי"ל דהבגד עיקר וע"ש ברש"י ד"ה קמרא וגם הבאתי שם מהא דפי"ז דכלים כל תכשיטי נשים טמאים וכו' קטליות נזמים וטבעות וכו' ובפי' הר"מ דבכלל קטליות הם גרעיני אודם פטדה וברקת שירכיבו בחוט של זהב ויעשו ממנו כבלים ושם פי"א מ"ב כל כלי מתכות שיש לו שם בפ"ע טמא וכו' ורמב"ם פ"ט מכלים ה"א וה"ג וגם בפי' הרא"ש על המשנה שם בשם ספרי דהכל תלוי בשמותיהן שקורין אותם בנ"א ובזה ישבתי סתירת דברי רמב"ם ואכמ"ל אבל רמזתי לרו"מ כי לא כן כאשר חשב עלי שנעלם ממני ד' תוס' ורשב"א ות"ל באתי שם במשפט על כל נעלם בתשובה ארוכה על כמה בוגען בפלפול גדול בכל פרטי השאלה שם:

« רש"י על שבת נ״ט ע״ב:ט׳ רש"י על שבת נ״ט ע״ב:י״ב »